Avot 6

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַי הוּא לוֹ. נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק וְחָסִיד וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח) לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וֶהֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:

Les sages enseignaient dans la langue de la Michna: (Rachi: "Ce (chapitre) est une baraïta (les traditions et les opinions de Tannaim ne sont pas incluses dans la Michna telle que compilée par R. Yehudah Hanassi). Il est enseigné dans la langue de la Mishna , mais ce n'est pas Michna. Et qu'ont-ils enseigné? »R. Meir dit, etc.« Et parce que jusqu'à ce point tous les chapitres étaient Michna, il était nécessaire de nous informer que désormais c'est baraïta. Et parce que ceux-ci sont mots d'aggadah et traitant de l'étude de la Torah, il était d'usage de les dire dans la synagogue avec les autres chapitres du traité Avoth. ")

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. וְאוֹמֵר (שמות לב) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:

Et cela lui donne la royauté et la règle et la profondeur du jugement. Les secrets de la Torah lui sont révélés et il devient un puits infaillible et un fleuve renaissant. Il devient humble et indulgent et indulgent de l'insulte, et cela (la Torah) l'élève et l'exalte sur toutes les exigences (de la vie). R. Yehoshua ben Levi a dit: "Chaque jour, une voix céleste sort du mont Chorev et proclame:" Malheur aux créations pour la honte de la Torah! "Car quiconque ne s'occupe pas de la Torah est appelé" rejeté ", comme il est écrit (Proverbes 11:22): "Comme un anneau d'or dans le museau d'un cochon, ainsi est une belle femme de qui la sagesse est partie", et (Exode 32:16): "Et les tablettes étaient l'œuvre de D.ieu et l'écriture était l'écriture de D.ieu, gravée (charuth) sur les tablettes. "Ne le lisez pas" charuth ", mais" cheiruth "(liberté), car personne n'est libre à part celui qui étudie la Torah. Car quiconque étudie la Torah est exalté, comme il est écrit (Nombres 21:19): "Et de Matanah (le don [de la Torah]), Nachliel ('l'héritage du L rd'); et de Nachliel, Bamoth («la haute montagne»). "

הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, (משלי כח) וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:

Si on apprend de son ami un chapitre ou une halakha ou un vers ou un mot ou même une lettre, il doit lui accorder l'honneur. Car c'est ainsi que nous trouvons avec David, roi d'Israël, qui a appris d'Achitofel deux choses seul et l'a appelé son maître, son enseignant et son précepteur, comme il est écrit (Psaumes 55:14): "Et toi (Achitofel), un homme de mon estime, mon professeur et mon précepteur. " Cela ne suit pas a fortiori, à savoir: Si David, roi d'Israël, qui n'a appris d'Achitofel que deux choses seulement, l'appelait son maître, son maître et son précepteur—puis celui qui apprend de son ami un chapitre ou une halakha ou un vers ou même une lettre, combien plus devrait-il lui accorder l'honneur! Et il n'y a pas d'honneur sauf la Torah, comme il est écrit (Proverbes 3:35): «Les sages héritent de l'honneur», et (Ibid 28:10): «Et le parfait (dans la Torah) héritera du bien», et il y a pas de "bon" mais la Torah, à savoir. (Ibid. 4: 2): "Pour une bonne acquisition, je vous ai donné— n'abandonnez pas Ma Torah. "

כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל, אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵן, (תהלים קכח) אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:

Telle est la voie de la Torah: tu mangeras un pain avec du sel, et de l'eau à mesure tu boiras, et tu dormiras sur la terre, et tu vivras une vie de labeur, et dans la Torah tu travailleras. Et si tu le fais—vous avez de la chance et c'est bon pour vous. Vous avez de la chance dans ce monde et c'est bon pour vous dans le monde à venir. Ne cherchez pas la grandeur pour vous-même et ne soignez pas l'honneur. Plus que votre apprentissage, faites! Et ne convoitez pas la table des princes. Car votre table est plus grande que la leur, et votre couronne est plus grande que la leur, et votre Maître a la confiance de vous payer le salaire de votre travail.

אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:

La Torah est plus grande que la prêtrise et que la royauté. Car la royauté s'acquiert avec trente éminences et le sacerdoce avec vingt-quatre, tandis que la Torah s'acquiert avec quarante-huit. Ce sont: l'apprentissage, l'ouïe de l'oreille, l'articulation des lèvres, la compréhension du cœur, l'intuition, la crainte, la peur, l'humilité, la joie, l'assistance aux sages, le sondage des amis, la dialectique des disciples, avec délibération, avec l'Écriture, avec Mishnah, avec diminution du commerce, du sommeil, du plaisir, du rire, (et) de la cohabitation, avec patience, avec patience, avec un bon cœur, avec la foi dans les sages, et avec l'acceptation d'afflictions.

גְּדוֹלָה תוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְבָרִים. וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתַיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּשִׂכְלוּת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, וּבְפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בַּמִּקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁינָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּבְקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, מִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, מַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, מִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי:

Connaître sa place, se réjouir de son sort, clôturer ses paroles, ne pas s'arroger le bien de soi-même, être aimé, aimer le Seigneur, aimer les hommes, aimer la charité, aimer la réprimande, aimer la droiture, s'éloigner de l'honneur, ne pas se vanter sur son apprentissage, ne pas se réjouir de la décision (halakhique), porter le joug de son ami, le juger sur la balance du mérite, le guider vers la vérité, le guider vers la paix, trouver la satisfaction dans son apprentissage, demander et répondre, écouter et ajouter , apprendre pour enseigner, apprendre pour faire, rendre son maître plus sage, coordonner son apprentissage, et dire quelque chose au nom de son qui dit, comme nous l'avons appris: Quiconque dit quelque chose au nom de son qui dit apporte la rédemption au monde, comme il est écrit (Esther 2:22): "Et Esther le dit au roi au nom de Mardochée."

גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְאוֹמֵר (שם ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וְאוֹמֵר (שם ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. וְאוֹמֵר (שם א) כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. וְאוֹמֵר (שם ד) תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ. וְאוֹמֵר (שם ט) כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. וְאוֹמֵר (שם ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְאוֹמֵר (שם) כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ. וְאוֹמֵר (שם) דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

Grande est la Torah, car elle donne vie à ses observateurs dans ce monde et dans le monde à venir, à savoir. (Proverbes 4:22): «Car ils (paroles de la Torah) sont la vie de celui qui les trouve et la guérison de toute sa chair», et (Ibid. 3: 8): «C'est la guérison de votre nombril et la moelle de votre des os », et (Ibid. 18):« C'est un arbre de vie pour ceux qui s'y accrochent, et ceux qui le soutiennent ont de la chance »et (Ibid. 1: 9):« Car ils sont un chapelet de grâce à votre tête et un collier à votre gorge »et (Ibid: 4: 9):« Il mettra un chapelet de grâce sur votre tête; il vous accordera une couronne de gloire »et (Ibid 3:16 ): "Il y a une longueur de jours dans sa main droite; richesse et honneur dans sa main gauche", et (Ibid. 2): "Pour la longueur des jours et des années de vie, et la paix vous sera-t-ils léguée."

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טז) עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. וְאוֹמֵר (שם כ) תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה. וְאוֹמֵר (שם יד) עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם. וְאוֹמֵר (שם יז) עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם. וְאוֹמֵר (ישעיה כד) וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְרַבִּי וּבְבָנָיו:

R. Shimon n. Menassia dit au nom de R. Shimon b. Yochai: La beauté et la force et la richesse et l'honneur et la sagesse et la vieillesse et l'enrouement et les enfants deviennent pour les justes et devenant au monde, comme il est écrit (Proverbes 16:21): "Une couronne de gloire est chouette (vieillesse ); dans la voie de la justice on la trouvera », et (Ibid 14:24):« La couronne des sages est leur richesse »et (Ibid. 17: 6):« La couronne des anciens sont des petits-enfants, et la gloire des enfants sont leurs pères »et (Ibid. 20:29):« La beauté de la jeunesse est leur force, et la gloire des vieux est leur enrouement », et (Ésaïe 24:23):« Alors le la lune sera confondue et le soleil honteux, car le Seigneur des armées régnera sur la montagne de Sion et à Jérusalem— mais devant Ses anciens, honneur. "R. Shimon b. Menassia dit: Ces sept middoth que les sages attribuèrent aux justes furent tous réalisés en Rebbi et ses fils.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, בַּקֶּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (תהלים קיט), טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. וְאוֹמֵר (חגי ב) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה' צְבָאוֹת:

R. Yossi n. Kisma a dit: "Une fois, je marchais le long de la route quand un certain homme m'a rencontré et m'a salué et je l'ai salué en retour. Il m'a demandé: 'Rebbi, d'où viens-tu?" J'ai répondu: "D'une grande ville de sages et de scribes." Il a répondu: "Rebbi, s'il vous plaît, vivez avec nous à notre place et je vous donnerai des milliers et des milliers de dinars d'or, de pierres précieuses et de perles." Je lui ai dit: 'Mon fils, si tu me donnais tout l'argent et l'or, les pierres précieuses et les perles du monde, je ne vivrais que dans un lieu de la Torah. Car quand un homme meurt, ne l'accompagnez ni argent, ni or, ni pierres précieuses, ni perles, mais Torah et bonnes actions seulement. '"Comme il est écrit (Proverbes 6:22):" Dans votre sortie, cela vous conduira, dans votre couché, il vous gardera, et dans votre réveil, ce sera votre conversation. "" Dans votre sortie, il vous conduira "—dans ce monde; "dans votre position couchée, il vous gardera"—dans la tombe; "dans votre réveil, ce sera votre conversation"—dans le monde à venir. Et c'est ainsi qu'il est écrit dans le livre des Psaumes de David, roi d'Israël (Psaumes 119: 72): «Mieux vaut pour moi la Torah de ta bouche que des milliers d'or et d'argent» et (Chaggai 2: 8): «À moi est l'argent et mine l'or, dit le L rd des armées. "

חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Cinq acquisitions ont été acquises par le Saint Béni soit-Il dans son monde. Ce sont: la Torah—une acquisition; le ciel et la terre—une acquisition; Abraham—une acquisition; Israël—une acquisition; le temple— une acquisition: la Torah —une acquisition. D'où est-ce dérivé? Extrait de (Proverbes 8:22): "Le Seigneur m'a acquis (Torah), le premier de sa voie, avant ses œuvres d'autrefois." Le ciel et la terre—une acquisition. D'où est-ce dérivé? De (Esaïe 66: 1): "Ainsi dit le Seigneur: 'Le ciel est mon trône et la terre est mon marchepied. Quelle est la maison que vous pouvez me construire et où est le lieu de mon repos?'" Et (Psaumes 104: 24): "Combien sont tes œuvres, OL. Tu les as toutes faites avec sagesse. La terre est pleine de tes acquisitions." Abraham—une acquisition. D'où est-ce dérivé? De (Genèse 14:19): "Et il le bénit et il dit: 'Béni soit Avram à D.ieu d'en haut, acquéreur du ciel et de la terre." "Israël—une acquisition. D'où est-ce dérivé? De (Exode 15:16): "Jusqu'à ce qu'il passe sur ton peuple, OL rd; jusqu'à ce que trois passent sur ce peuple que tu as acquis." Et (Psaumes 16: 3): "Pour les saints (d'Israël) sur la terre, et les puissants— tout mon désir est en eux. "Le Temple —une acquisition. D'où est-ce dérivé? De (Exode 15:17): "Un lieu pour ta demeure tu as fait, OL rd; le Temple, OL rd, a tes mains établies." Et (Psaumes 78:54): "Et Il les amena aux limites de Sa sainteté, cette montagne, que Sa main droite acquit."

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב) ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

Tout ce que le Saint béni soit-Il a créé dans ce monde, Il l'a créé uniquement pour Son honneur, comme il est écrit (Esaïe 43: 7): "Tout ce qui est appelé par mon nom et que j'ai créé pour mon honneur —Je l'ai formé; Je l'ai aussi façonné. "Et (Exode 15:18):" Le Seigneur régnera pour toujours et à jamais. "

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

(Makkot 3:16) Rabbi Chananya ben Akashia dit: Le Saint, Béni soit-Il, voulait donner du mérite à Israël; c'est pourquoi il a multiplié pour eux la Torah et les commandements, comme il est écrit: «Le Seigneur a voulu, à cause de sa justice, rendre la Torah grande et glorieuse» (Ésaïe 42:21).